×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״א:גמרא
;?!
אָ
אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּאִיתָא לְמָרַהּ בַּהֲדַהּ, אֵימָא לָא! צְרִיכָא. {במדבר ל״ה:כ״א} מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה, אֵין לִי אֵלָּא בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ; מִנַּיִן שֶׁאִם אֵי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ, שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לַהֲמִיתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, אמוֹת יוּמַת, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {דברים י״ג:ט״ז} הַכֵּה תַּכֶּה, אֵין לִי אֵלָּא בַּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן; מִנַּיִן שֶׁאִם אֵי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתָן בַּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן, שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהַכּוֹתָן בְּכָל הַכָּאָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, הַכֵּה תַּכֶּה, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {דברים כ״ד:י״ג} הָשֵׁב תָּשִׁיב, אֵין לִי אֵלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת ב״דבֵּית דִּין; מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת ב״דבֵּית דִּין מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, בהָשֵׁב תָּשִׁיב, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {שמות כ״ב:כ״ה} חָבֹל תַּחְבּוֹל, אֵין לִי אֵלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת; מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, גחָבֹל תַּחְבּוֹל, מ״ממִכָּל מָקוֹם. וְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי? חַד לִכְסוּת יוֹם, וְחַד לִכְסוּת לַיְלָה. {דברים ט״ו:ח׳,י״א} פָּתֹחַ תִּפְתַּח, אֵין לִי אֵלָּא לַעֲנִיֵּי עִירָךְ; לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, דפָּתֹחַ תִּפְתַּח, מִכָּל מָקוֹם. {דברים ט״ו:י׳} נָתֹן תִּתֵּן, אֵין לִי אֵלָּא מַתָּנָה מְרוּבָּה; מַתָּנָה מוּעֶטֶת מִנַּיִן? הת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, נָתֹן תִּתֵּן, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {דברים ט״ו:י״ד} הַעֲנֵק תַּעֲנִיק, אֵין לִי אֵלָּא שֶׁנִּתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מַעֲנִיקִים; לֹא נִתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מִנַּיִן? ות״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, הַעֲנֵק תַּעֲנִיק, מ״ממִכָּל מָקוֹם. ולר׳וּלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דַּאֲמַר: נִתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מַעֲנִיקִין לוֹ, לֹא נִתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, אֵין מַעֲנִיקִין, תַּעֲנִיק לָמָּה לִי? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. {דברים ט״ו:ח׳} הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ. אֵין לִי אֵלָּא שֶׁאֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אֲמַר רַחֲמָנָא, תֵּן לוֹ דֶּרֶךְ הַלְוָאָה; יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, תַּעֲבִיטֶנּוּ, מ״ממִכָּל מָקוֹם. ולר״שוּלְרִבִּי שִׁמְעוֹן דַּאֲמַר: זיֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אֵין נִזְקָקִין לוֹ, תַּעֲבִיטֶנּוּ לָמָּה לִי? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.: הָיָה בָּטֵל מִן הַסֶּלַע לֹא יֹאמַר לוֹ תֵּן לִי סֶלַע אֵלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל (בָּטֵל).: (תְּנַן) [תָּנָא]: נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל. מַאי כְּפוֹעֵל בָּטֵל? אֲמַר אַבַּיֵי: חכְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה דִּבְטַל מִינַּהּ.: אִם יֵשׁ שָׁם ב״דבֵּית דִּין, מַתְנֶה בִּפְנֵיהֶם.: אִיסוּר וְרַב סָפְרָא עַבִיד עִיסְקָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲזַל רַב סָפְרָא, פְּלַג לֵיהּ בְּלָא דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסוּר בְּאַפֵּי בֵי תְרֵי. אֲתָא לקמי׳לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. א״לאֲמַר לֵיהּ: טזִיל אַיְיתֵּי תְּלָתָא דִּפְלַגְתְּ קַמַּיְיהוּ. אִי נַמֵי,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה. פירוש פעמים שהמלאכה מרובה והיא ביוקר, ופעמים שהמלאכה מועטת והפועלים בטלים, ובאותה שעה משתכרים בזול כדי שלא ישבו בטלים, ואם החזיר זה את האבדה בשעה שהמלאכה מרובה ונשתהה בחזרתה כדי שיהי מרויח סלע, לא יאמר לו תן לי סלע שהפסדתי בחזרתה, אלא נותן לו כשעה שהמלאכה מועטת והוא יושב ובטל שהיה משתכר חצי סלע כדי שלא יהא יושב ובטל, כך פירש ר״ח ז״ל והראב״ד ז״ל, וכן פירשה הרי״ף ז״ל בתשובה. ורש״י ז״ל לא פירש כן.
ויש מקשים, ולמה נותן לו כלום, והלא מבריח ארי מנכסיו הוא, ומבריח ארי מנכסי חברו הא פטור (ב״ק נח.), ולא תימא דוקא בשלא הפסיד כלום מחמת שהבריחו, שהרי שנינו בנדרים פרק אין בין המודר (נדרים לג.), המודר הנאה מחבירו זן אשתו ובניו ובנותיו כשהן קטנים ופורע לו את החוב, ופרישנא טעמא התם, משום דמבריח ארי מנכסיו הוא. ויש לומר דהתם דמדעתא דנפשיה קא מברח ליה פטור הלה, ואף על גב דמטי ליה פסידא, אבל הכא דחייבתו התורה להחזיר, לא אמרה תורה אבד את שלך והשב אבדה לאחיך. ורמב״ן ז״ל תירץ (ל׳: ד״ה היה), דשכר פעולה, ממונא דמטי לידיה דבעל אבדה [היא], ודמי לפועל שעשה מלאכה בשל חברו, דנותן לו מה שההנהו (ב״ק עו.), אבל פורע חובו של חברו וכיוצא בו, דלא מטי לידיה דבעל הבית אלא מחילת חובו של זה וסלוק נזקן ממנו, מבריח ארי מנכסי חברו הוא, ואף על גב דאית ליה פסידא פטור.
הכי גרסינן: אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין. ולא גרסינן מתנה עמו בפני בית דין, שאלו היה שם הבעלים, למה לו להתנות עמו בפני בית דין, אפילו התנה בינו לבינו שפיר דמי, וחייב ליתן לו אפילו התנה לתת לו יותר מה שהיה נוטל איניש אחרינא דעלמא, ומשום דאמר ליה אפסדתן, וכדאמרינן בפרק הגוזל (בבא קמא קטז.), טול דינר והעבירני חייב, ואוקימנא בצייד השולה דגים מן הים דאמר ליה אפסדתן, והכא נמי הא אפסדיה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×